קיימים שני סוגים של רצפת פוליאוריתן – חד-רכיבית ודו-רכיבית.
במערכות רצפה חד-רכיביות, הלחות הטבעית שקיימת באוויר משמשת כזרז בתהליך הפולימריזציה – ככל שהלחות תהיה גבוהה יותר, כך התהליך יתבצע מהר יותר. חיפוי פוליאוריתן חד-רכיבי מותקנת בתהליך ריסוס עם רמת צריכה שנעה בין 100 ל-200 גר' למ"ר בכל פעם. לרוב, מרססים שתי שכבות, אך לעיתים גם שלוש. עוביו של חיפוי מסוג זה לא עולה על 0.7 מ"מ, ולרוב נהוג להתייחס אליו כמו לצבע או אמייל. בשל העובי הדק, חיפוי מסוג זה אינו יכול להסתיר אפילו את הפגמים הקלים ביותר של שכבת הבסיס, ובמידה ואתם מעוניינים ברצפה בעלת מראה אסתטי יותר, סוג זה לא יתאים לכם. במידה ומעלים את רמות הצריכה בעת הריסוס, תתרחש תגובה אלימה שתגרום להיווצרות קצף. מטבע הדברים, ציפויים דקים דוגמת זה מתאימים לרמות עומס קלות בלבד, אך עם זאת – הם יתאימו מאוד היכן שיש צורך למנוע הצטברות אבק על פני השטח, להעניק צבע לרצפה, ולהקל על הניקוי. דוגמאות למקומות בהן ציפוי כזה יתאים הן: תעלות אוורור, מתחמי-עזר לייצור, מזווים, דרכי מילוט, וכדומה. הודות לרמת צריכה הנמוכות של חומר הציפוי והפשטות של תהליך הריסוס, זו האפשרות הזולה ביותר בהתקנת רצפת פוליאוריתן.
רצפת פוליאוריתן דו-רכיבית יצוקה נמצאת בשימוש רחב יותר. הודות לאלסטיות הגבוהה יחסית של חומר זה, הוא משמש בהצלחה במקומות בהם ישנו עומס משתנה הנוצר על-ידי מכונות עבודה ומתקנים תעשייתיים אחרים. ניתן לפזר ציפוי זה על משטחי בסיס הנתונים לתנודות וכיפוף מתמידים, כגון דיקט או מתכת. ציפוי פוליאוריתן מסוג זה מחפה טוב יותר על סדקים דקים ופגמים קטנים אחרים במשטח הבסיס, ולכן אם קיים סיכון להיווצרות של כאלו, ציפוי פוליאוריתן דו-רכיבי הינו פתרון עדיף על אפוקסי. האלסטיות של ציפוי זה מאפשרת לו להיות עמיד יותר בפני גרירה ועומסים משתנים, למשל, במקומות בהם יש שינוע רב של ציוד כבד על גבי גלגלים קשיחים ועצירות פתאומיות של ציוד זה. כמו כן, האלסטיות של הפוליאוריתן עוזרת מאוד בעבודה בסביבות בהן הטמפרטורות נמוכות מאוד, למשל בחדרי הקפאה וקירור תעשייתיים. רצפת פוליאוריתן מחוזקת בקוורץ משמשת במתחמי חניה. כמו כן, עבור חניונים – מומלץ לרוב להשתמש במערכת היברידית, המורכבת משכבה תחתונה אלסטית של פוליאוריתן ושכבה עליונה קשיחה יותר של אפוקסי. פוליאוריתן משמש, כמו כן, להכנת ציפויי לקה עמידים במיוחד עבור רצפות תעשייתיות.
נדמה שעם כמות יתרונות מצוינים כזו, רצפת פוליאוריתן צריכה להיות הנפוצה המותקנת ביותר בתחום, אך קיימות גם מגבלות ניכרות לסוג חיפוי זה. רצפת פוליאוריתן יצוקה הינה יקרה יותר באופן משמעותי מרצפת אפוקסי, היות ותהליך התקנת רצפת פוליאוריתן כרוך בתהליך טכנולוגי מורכב יותר בעת ייצור חומר הציפוי, ועלות גבוהה יותר של חומרי הגלם והתוספים הכימיים המשמשים בתהליך. אולם קיימים יצרים בשוק חומריי הבניין שמציעים תרכובות לרצפת פוליאוריתן בעלות שווה ואף זולה יותר מאפוקסי, אך סביר להניח שעלות נמוכה זו מתאפשרת עקב שימוש בתוספים אינרטיים, ועקב כך, תרכובות זולות אלו ייגרמו לרצפה להפוך לקשיחה ושבירה במהרה, מה שבעצם יבטל את היתרונות שלשמן משתמש בציפוי פוליאוריתן מלכתחילה.
